קיימות מספר דרכים בהן ניתן לעבוד - כיחידים, כקבוצות, או כיחידים כחלק ממסגרת קבוצתית. לכל אחת מהדרכים יתרונות וחסרונות משלה:
בעבודה יחידנית, סביבת העבודה היא אישית. הפרט עובד את מספר השעות שהוא רוצה, בכל סביבה בה ירגיש בנוח לעבוד. עבודה כזו, במידה וקיימת משמעת עצמית גבוהה ויכולת ניהול זמנים תקינה, יכולה להיות נוחה להפליא. אולם לשיטה זו מספר חסרונות בולטים- הגדרת המטרות היא אישית, אולם על פי רוב, לא נדע להציב לעצמנו את היעדים הנכונים - בין אם זה כי ניקח על עצמנו משימה גדולה מיכולתנו בזמן נתון, או דווקא הפך - משום שאיננו מאמינים מספיק ביכולותנו וצריכים את הגורם החיצוני שידחף אותנו קדימה. חיסרון גדול אף יותר, שבטוח נתקלתם בו בעבר - הוא המחסום היצירתי. בעבודה יחדנית נדע, לעיתים, מה המטרה הכללית שאני רוצים להשיג, אולם ללא הכוונה ושיח מתאים, לא תמיד נצליח לעלות על הרעיונות והפתרונות אשר יתאימו לנו.

שני החסרונות האחרונים מתבטלים כמעט לחלוטין בעת עבודה במסגרת קבוצתית. נכון, אמנם ישנה מסגרת זמנים קבועה אליה אנו מחויבים להגיע, ומקום ספציפי בו מחובים לעבוד, אולם בגלל שאנו נמצאים בסביבה שממודדת עם אותם הקשיים אותם אנו חווים - השיח, ההכוונה וההתייעצויות ההדדיות מקנים נדבך חדש לעבודה שלנו.
השיח יכול להתקיים בצורות שונות - מחד כחלק ממשוב קבוצתי מובנה (ביקורת עבודות בכל שיעור), בשיח עם חברי הקבוצה,וכמובן גם במעבר לעבודה בקבוצות.

יתרון נוסף שיש ללמידה במסגרת קבוצתית הוא… הדדליין! כולנו מכירים את המקרים בהם עבודה ללא תאריך סיום מוגדר נמרחת עוד ועוד, החשק שלנו לעבוד עליה יוצא, והקושי, לרוב ניכר גם בתוצאה. במסגרת העבודה הקבוצתית, כל המוטיבציה מתרכזת אל עבר יעד ספציפי ומחריכה אותנו להוציא את מירב היכולות שלנו עד אותו יעד.