.jpg)
סקירה הסטורית
החאן הקופטי> מצב קיים> חלוקת המבנה> פטרמן מתאר ביומנו (1853):
“דרומית למנזר היווני הגדול שוכן המנזר הקופטי שקירו האחורי מהווה את הדופן הצפונית של בריכת חזקיהו. כדפנה המזרחית של הבריכה משמש קיר של מבנה שבו בית הארחה נחמד, מעין מלון, היחיד מבין בתי הארחה הראויים לשמם באזור. כשתי הדפנות הנותרות משמשים בתים פרטיים.”
אחת העובדות החשובות בתיאורו של פטרמן היא העובדה שהדופן שפנתה אל הבריכה שמשה לחדרי המגורים של בית הארחה – דופן פעילה, דינאמית, מתחלפת. בעוד שהדופן שפנתה אל הרחוב שמשה כדופן קבועה – מקום מגורם של אנשי המקום, הנזירים הקופטים.
שינויים משוערים במבנה המקורי:
* סגירת הארקאדה – אחד השינויים המשמעותיים והבולטים במבנה הוא סגירת הארקאדה שהקיפה את החצר הפנימית. חלל הארקאדה חובר יחד עם חדרי המבנה לטיפולוגיה של “חדרי רכבת” במטרה להגדיל את מרחב השטח הבנוי למטרת מגורים.
* תוספות בנייה – בחזית החאן הדרומית הפונה לבריכה ובחזית החאן הצפונית הפונה לרחוב, קיימות תוספות בנייה של מרפסות בחלקם מאולתרות בבנייה קלה. המרפסות הפונות אל הבריכה יושבות על תומכות של עמודים דקיקים היורדים אל הבריכה.
* סגירת המעבר אל הבריכה – כנראה שהמעבר הראשי אל הבריכה נסגר למטרת הוספת דירה . ניתן לזהות זאת על-פי המעבר הצדדי שעדיין נותר בצד הדירה הנ”ל . כמו כן ניתן לראות שמבנה הדירה והמדרגות שיורדות בה כלפי הבריכה מעידים על יעוד חלל זה לגישה אל הבריכה.
אפשרות נוספת לפי תיאורים מיומני מסע מאותה תקופה, מתואר שהחאן נבנה על שרידים של מבנה קדום שתחם את אותה הבריכה, כנראה שקשתות אלו היו שייכות לאותו המבנה ואולי אפילו שמשו גם את דיירי החאן.

טיפולוגיה אדריכלית במתחם:


.gif)

שימור - הצעה לעקרונות שימור ודרכי התערבות באתר שיקום מבנה החאן:
- פתיחת הארקאדה וחידוש המעבר ההיסטורי אל הבריכה.
- שיקום החדרים והתאמתם לחדרי אירוח ומגורים.
- התאמת החאן לשירותי תברואה נינוחים והסתרת הצנרת הגלויה.
- שיקום הקשתות והחדרים במפלס התחתון של החאן הניבט אל הבריכה. שיקום בריכת חזקיהו.
- הוצאת הזבל מהבריכה וחפירתה מחדש לעומקה המקורי.
- חידוש דרכי הגישה שהיו קיימים לרחוב הנוצרים, לשוק דוד, ולחאן הקופטי.
- שיקום החזיתות הניבטות אל הבריכה והסרת תוספות הבנייה והמרפסות המאוחרות הפוגמות בשלמות המבנים המקוריים.
בנייה – דופן מסחרית דינאמית על-פי העקרונות הבאים:
- קישור המעבר הצפוני מרחוב הנוצרים אל דופן החאן.
- שימוש בחדרים המשוקמים בתחתית החאן למבני מסחר. ויצירת דופן החאן כחזית מגדירה ופעילה כלפי הבריכה.
- בניית “דקים-מתפרקים” שיורדים אל קו המים תוך הינתקות ממבנה החאן. אלו ישמשו כ”גן” וכ“מרחב שהיה“.
- שימוש ברעיון הקמרונות הצולבים שפועלים בלחיצה בכדי לשאת את העומסים בעוד שבפלדה השימוש יהיה במתיחה.
- ריחוף המבנה וניתוקו בחלקים שונים מהחאן בכדי להדגיש את ירידת חזית החאן אל תוך המים.
- שימוש בקרוי קל – במתיחה, בהתאם לסגנונות הקרוי בעיר העתיקה.
סקיצות:
.gif)




|